יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2030

מסגרת הלכתית

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום ציון מודרני ולא חג הלכתי. אין שינויים בתפילה ואין איסורי מלאכה; הציון מתבטא בטקסים ממלכתיים, מנהגי זיכרון ותוכניות חינוכיות. קהילות דתיות אימצו מנהגי תפילה שונים (כגון אמירת תהילים) מבלי שנקבעה חובה הלכתית.

מנהגים ומצוות

• צפירת זיכרון בעשר בבוקר בכל רחבי ישראל
• הדלקת נר זיכרון
• עצרות זיכרון וסיפור סיפורי ניצולים
• הנחת זרים באנדרטאות

ברכות ואיחולים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

ברכות מסורתיות לפני, במהלך ואחרי יום הזיכרון לשואה ולגבורה:

• ביום השואה לא נהוג להחליף ברכות חג, שכן זהו יום זיכרון ואבל לאומי.

In English:

• No festive greetings are exchanged on Yom HaShoah, as it is a day of mourning and remembrance.

אודות יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום השואה נקבע בכ"ז בניסן, לזכר מרד גטו ורשה שפרץ בליל כ"ח בניסן. זהו יום זיכרון לאומי לשישה מיליון קורבנות השואה, שנקבע בישראל בשנת 1953 בחוק יסוד: חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

שמות נוספים: Yom HaShoah, Holocaust Remembrance Day

חגי ישראל מתחילים בשקיעה של הערב שלפני התאריך המצוין ומסתיימים בצאת הכוכבים (כשנראות שלושה כוכבים בינוניים) ביום האחרון. בחוץ לארץ, חגי תורה עיקריים נשמרים יומיים (יום טוב שני של גלויות), בעוד שבישראל הם נשמרים יום אחד.